בית אבות, מהו?

כולנו חושבים שבית אבות הוא המצב האחרון שלנו כמבוגרים, ימינו האחרונים בבית שלא שלנו, העניין הוא שזה בדיוק ההפך, המון מבוגרים רואים את המצב שלהם במסגרת בית אבות, כחזרה נעימה לזמני הילדות, להכיר חברים חדשים, לדעת חופש אמיתי ועדיין לקבל טיפולים מסורים מצוותים רפואיים וכמובן, אוכל שתמיד קיים ומוגש בזמן!

בית אבות הוא בעצם הבית החדש של אותו מבוגר שהחליט לעזוב את הבית ולהיות תחת מסגרת אמינה, נאמנה ומסורה, לדעת שיש מסגרת נוספת גם בזמן גיל הזהב למען שמירה על הנעורים שלנו בצורה שונה וקצת מרווחת, להרגיש את כל מה שאפשר במסגרת בית אבות בצורה נעימה ומנעימה.

במסגרת בית אבות ניתן לראות פעילויות רבות, מגוונות ומנעימות את זמן האורחים במקום,

• משחקים בימים קבועים מראש
• שירותי בית כנסת לכל אותם מקורבים לדת
• שעות פעילות חברותית בין כולם
• חגיגות ימי הולדת בעזרת מוסיקאים חיצוניים ופנימיים
• שעות יוגה ושעות מנוחה בקבוצות (מדיטציות)

בתי אבות בסך הכל דואגים למבוגר בצורה הבריאה ובצורה הסובבת אותו 24 שעות, ככל שירגיש יותר בבית, כך ירגיש שעשה החלטה נבונה וגם לא יצטרך לבקש עזרה מאף בן משפחה, כל אחד והחיים החדשים והנעימים שלו.

בתי אבות בירושלים

בכל דור ודור, קיימת ההתחזקות הזו שמביאה אנשים למצב של אמונה חזקה בעולם הדת, מה שגורם לעולם בתי האבות להתמלא באנשים מבוגרים אשר החליטו שבית האבות שיטפל בהם יהיה במסגרת בתי אבות בירושלים, בית אבות אשר קרוב למטרה הקדושה וכמובן, בית אבות במקום קדוש ומרגיע נפש שקטה.

בתי אבות בארץ לרוב מקבלים אנשים מבוגרים במצב בוררות חזקה מאוד, כי לפני הכול, משפחות בוחרות את בית האבות לפי מיקום גיאוגרפי למצב נוח של ביקורים חוזרים, ביקורי פתע וכמובן - מצב להגעה מהירה למען הקשיש שמבקש "תגבורת" ביום כזה או אחר.
בתי אבות מכינים את עצמם למצב של עזרה למבוגר בכל מה שצריך, בזכות ההתחזקות האחרונה של פלח גדול מהדור הישן, ישנם המון בתי אבות אשר התחילו פעילויות של בתי כנסת צמודים בתוך בית האבות. בתי אבות אכן מתחזקים לנכון בשביל להגיע לרמת נוחות מושלמת של הקשיש שעבר הרגע לבית החדש שלו בבית אבות.

בית אבות לא אמור להיבחר לפי פעילויות כמו שאמור להיבחר לפי צוות רפואי מסור ומתון, העניין הוא שלאור הבחינות והמבחינם שעוברים רופאים כיום, המבוגרים יותר חוששים למצב הנפשי שלהם מאשר למצב הפיסי שלהם, אחרי הכול הם כבר לא ילדים, וכאב לא דבר שנעלם, אבל רוח נפשית שקטה גוברת על הכול, במיוחד בזמן גיל הזהב.

בית אבות

כמעט בכל משפחה יש את הרגע הזה שבו המבוגרים במשפחה (לרוב - ההורים) צריכים להחליט באם ללכת לגור במסגרת בתי אבות בארץ, או שמא להישאר תחת פיקוחם של המשפחה בבית הפרטי והמוכר. העניין הוא שיש יותר מידי גורמים למה זה לא תמיד קורה למרות הבקשות הנורמטיביות, להגיע למצב של טיפול מסור צריך להגיע למצב של כמה שעות ביום ורצוי שאת רוב השעות ביום לבלות עם המבוגר, לא כולם יכולים, בטח שלא כל המשפחות הינן משפחות בעלות עץ משפחתי רחב ומלא אנשים שיכולים לעזור.

באם נסתכל על המצב, לפעמים זה גורע למצב הכלכלי, למצב הנפשי של המבוגר שנמצא רוב היום לבדו בבית וכמובן, ריב בין בני המשפחה לדעות מחולקות למי עוזר למי ומתי.

בתי אבות בארץ סיכמו את כל הטוב שבטיפול מסור במקום אחד, בין אם זה טיפול של צוות מסור וחם בכל שעות היממה, צוות אשר מוכן לעזור בכל דבר שהוא, מהפיזי ועד לנפשי, כמעין משפחה חמה וחדשה למבוגר. גיל הזהב אינו גיל תמיד נוח וקל אבל זה עדיין מי סוג של חזרה לילדות, חזרה להיות תחת מסגרת ללא דאגות, מסגרות עם שעות נוחות וקבועות מראש של אוכל ביתי מוכן, שעות פעילויות (כמו שעות פעילויות שאחרי שעות בית הספר) וכמובן, משפחה דואגת ומסורה בכל שעות היום.